המנון ספרד

ייחודו של המנון ספרד הוא בכך שאין לו מלים. הלחן נקרא La Marcha Real, כלומר המארש המלכותי והוא מההמנונים הוותיקים ביותר בעולם. כשהלחן נכתב במאה ה-18, שמו היה La Marcha Granadera, מארש הגרנדירים, וב-1770 המלך קרלוס ה-3 קבע שהלחן הזה ישמש כמארש הכבוד ויושמע בטקסים שונים במעמד משפחת המלוכה. מכיוון שהלחן נקשר במשפחת המלוכה, ברבות השנים הוא קיבל את השם "מארש מלכותי" ונחשב כהמנון הלאומי.

המנון ספרד מאז המאה ה-20

בתקופת הרפבוליקה השנייה בספרד (1931 – 1939) הוחלף המארש המלכותי בלחן אחר כהמנון ספרד. עם תום מלחמת האזרחים, הגנרל פרנקו קבע כי ההמנון ישוב להיות המארש המלכותי, אך תחת שמו הקודם – מארש הגרנדירים. בימינו, להמנון ספרד יש שתי גרסאות. גרסה אחת ארוכה יותר, המושמעת במעמד המלך, וגרסה קצרה יותר שבה מוותרים על חזרות מסוימות והיא מושמעת במעמד ראש הממשלה, הנסיך או אירועי ספורט.

כתיבת מלים להמנון ספרד

להמנון ספרד אין מלים, אף שבעבר נעשו לכך גרסאות שונות, האחרונה בימי שלטונו של פרנקו. אולם מאז 1978 ההמנון כולל לחן בלבד. בשנת 2007, הציע נשיא הוועד האולימפי הספרדי לכתוב מלים להמנון ספרד ונפתחה תחרות בעניין. פוליטיקאים וביניהם ראש ממשלת  ספרד דאז, ספאטרו, השתדלו להתנער מהנושא מכיוון שהעלה מתחים הקשורים לאוטונומיות בספרד, שבה למיעוטים רבים תחושת לאומיות חזקה והם מזדהים יותר עם המדינה האוטונומית שלהם מאשר עם השלטון המרכזי. למחוזות אוטונומיים רבים בספרד יש המנונים משלהם, כולל אנדלוסיה, אראגון, קטלוניה, גליסיה ועוד.