קמינו דה סנטיאגו

קמינו דה סנטיאגו - העלייה לרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה

מדי שנה, מאות אלפי אנשים מרחבי העולם, הולכים באחת הדרכים העתיקות המובילות לסנטיאגו דה קומפוסטלה. אחרי מסע ארוך ומפרך, המקום הראשון אליו נוהרים העולים לרגל לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה הוא הקתדרלה המפוארת של העיר, שם הם מציגים את "דרכון" הצליין אותו מחתימים בישובים במהלך הדרך ומקבלים תעודה. קמינו דה סנטיאגו הוא לא רק מסע דתי, זהו טיול יפהפה שבו אפשר לראות מקומות מהיפים ביותר בספרד ולפגוש אנשים מרחבי העולם.

העיר סנטיאגו דה קומפוסטלה וחשיבותה

סנטיאגו דה קומפוסטלה, עיר אוניברסיטאית המשמשת כבירת גליסיה שבצפון-מערב ספרד, היא אחת משלוש הערים הקדושות ביותר בנצרות. חשיבותה הרבה של העיר נובעת מהאמונה כי היא מקום קבורתו של השליח יעקב הקדוש (יעקב הקדוש = סנטיאגו).

כמו ירושלים ורומא, גם סנטיאגו דה קומפוסטלה היא מוקד עליה לרגל והיא מושכת אליה מאות אלפי צליינים המגיעים אליה מרחבי העולם מדי שנה בדרכים שונות.

סיפורו של יעקב הקדוש – סנטיאגו

סנטיאגו, או יעקב הקדוש, יעקב בן זבדי, היה אחד משליחיו של ישוע אשר נסע להפיץ את הבשורה בחצי האי האיברי. ביקורו בצפון ספרד לא היה מוצלח במיוחד והוא שב חזרה לירושלים. מסופר כי אגריפה הראשון ציווה לערוף את ראשו וכך הוא הפך לשליח המרטיר הראשון. חבריו של סנטיאגו הניחו את גופתו בסירת אבן שהגיעה בדרך נס, ללא משוטים או מפרשים, לגליסיה שבצפון מערב ספרד.

גופתו הגיעה לפדרון, ומאמינים קברו אותו באזור, שם הוא שכב בלא הפרעה במשך כמה מאות שנים. ב-813, התגלו כוכבים מנצנצים בפני נזיר והוא הלך בעקבותיהם. במקום אליו הובילו אותו נמצאו עצמותיו של סנטיאגו, והמקום נקרא קומפוסטלה – קמפוס סטלה (Campus Stella), שדה הכוכבים. כעבור כמה שנים אלפונסו ה-2, מלך אסטוריאס, ביקר במקום, ציווה לבנות קפלה והכריז על סנטיאגו כקדוש הפטרון של ספרד. דמותו המקובלת של סנטיאגו היא כסנטיאגו הצליין – Peregrino – עם צדפה, גלימה, מקל וכובע.

מיתוסים הקשורים לסנטיאגו בתרבות הנוצרית ספרדית

בתרבות הנוצרית ספרדית התפתחו מיתוסים רבים סביב דמותו של סנטיאגו. ראשיתו של המיתוס בפעולת הניצור של חצי האי האיברי ואיחוד האזור תחת הצלב, אז הגיע השליח יעקב לספרד.
מיתוס סנטיאגו מאטאמורוס:
במאבק הנצרות נגד האיסלם המתפשט בספרד הופיע סנטיאגו כלוחם אכזר, ודמותו כסנטיאגו מטאמורוס (סנטיאגו הורג המורים) מעוררת יראה בפסלים ותמונות, כשהוא נראה רכוב על סוס לבן ובידו חרב.
מיתוס ההתגלות של מריה:
לפי מיתוס זה, מריה הקדושה נגלתה לפני סנטיאגו על שפת נהר האברו וביקשה ממנו שיבנה עבורה מקדש באותו המקום: "…ויעמוד העמוד הזה כאן עד סוף העולם". (מיתוך: המיתולוגה הספרדית). סנטיאגו בנה כנסייה קטנה ובמרכזה עמוד, וכנסייה זו מכונה עד היום "לה וירחן דל פילאר" = בתולת העמוד. המקדש נמצא בעיר סרגוסה. התגלות הבתולה בפני סנטיאגו לא נשכחה ונוספה למיתוס סנטיאגו. מקורו של השם "פילאר", שם פופולאר לנשים בספרד, מקורו בסיפור זה.


מסלולי העלייה לרגל – קמינו דה סנטיאגו

את המסע – הקמינו לסנטיאגו דה קומפוסלטה ניתן לעשות במסלולים שונים – הדרך המפורסמת והפופולרית ביותר נקראת "קמינו פרנסס", כלומר הדרך הצרפתית. זהו המסלול המושך את מרבית העולים לרגל והוא המתוחזק ביותר מבחינת תשתיות לצליינים, כולל אכסניות רבות וסימני דרך מצוינים. מי שהולך את 100 הק"מ האחרונים לפחות, זכאי לקבל את הקומפוסטלה המעניקה למאמין "הקלות" בפורגטוריום (כור המצרף). צליין העולה לרגל בשנה קדושה, כשיום הקדוש סנטיאגו נופל על יום ראשון, זוכה לכפרת עוונות מלאה.

מעבר למסלול המוכר קיימים יותר מעשרה מסלולים אחרים, רובם מתנקזים בשלב מסוים לקמינו פרנסס. למשל: קמינו דל נורטה (הדרך הצפונית), קמינו פורטוגז (הדרך הפורטוגלית), קמינו פרימיטיבו (הדרך הקדומה) ועוד. ישנם צליינים מרחבי אירופה, שמתחילים את המסע הארוך מפתח ביתם!

סמלים ומשמעותם

סמל הצדפה – הצדפה היא "ה"סמל של העלייה לרגל לסנטיאגו. אפשר לראות אותה בעיקר כסימון דרך מרכזי, על צליינים וכעיטור החוזר על עצמו לאורך הדרך. ישנן מספר סברות למקור סמל זה.

לפי סיפור אחד, הצדפה הפכה לסמל משום שגופתו של יעקב נשטפה אל החוף ונתכסתה צדפות, הנפוצות באזור זה של ספרד.

לפי סיפור אחר, כשגופתו של יעקב הגיעה לחופי גליסיה נערכה במקום חתונה. באותו זמן החתן היה רכוב על סוס ששעט בדהרה אל הים. בדרך נס, בסיועו של יעקב הקדוש, יצאו הסוס ורוכבו מהמים כשהם מכוסים צדפות.
מעבר לכך, הצדפה מסמלת בצורתה את כל הדרכים לסנטיאגו המתנקזות לנקודה אחת.
כל הדרכים מובילות לסנטיאגו…

הצלב של סנטיאגו – סמל נוסף הקשור לעלייה לרגל הוא סמל הצלב של מסדר סנטיאגו. ניתן לראות אותו על חפצים שונים – החל מרקמה על בגדי צליינים ועד קישוט על "עוגת סנטיאגו" המסורתית. מסדר האבירים של סנטיאגו נוצר במאה ה-12 במטרה להגן על הצליינים בדרכם לעיר הקדושה. הצלב מעוצב בצורת פגיון בעל קצה משונן וקצוות הניצב מעוצבות בצורת הפלור דה ליס (פרח השושן). הפגיון מסמל את האופי הצבאי של המסדר.

החץ הצהוב – החץ הצהוב הוא ידידו הטוב של הצליין. ביחד עם סימוני דרך אחרים, הוא מורה למטייל את הכיוון הנכון. כמו הצדפה, החץ הפך לסמל בולט ומוכר של העלייה לרגל לסנטיאגו, אך אין מאחוריו סיפורים רבים. החץ הצהוב הוא סמל מודרני מהמאה ה-20, שנולד ביוזמתו של ד. אליאס ואליניה סאמפדרו, יליד גליסיה, דמות חשובה בהחייאה של תנועת העלייה לרגל לסנטיאגו בתקופה המודרנית. הוא לקח על עצמו את המשימה החשובה של סימון הדרך הראשית (קמינו פרנסס) מאזור הפירנאים ועד סיומה בעיקר הקדושה ואף כתב מדריך כיס לצליין. הוא האיש שהכניס את החץ הצהוב כסימון דרך. סימנים נוספים הם סימוני שבילים בצורת פסים צבעוניים כמוכר לנו, עמודים ועליהם צלב, שלטי מידע ועוד.

אתר מצויין ומומלץ בעברית על הקמינו דה סנטיאגו: http://www.camino.amsterdamski.com/

ראו גם